טיפולים מתקדמים ב IBD

0:00אז ברוכים הבאים. היום אנחנו הולכים לפרק לגורמים את אפשרויות הטיפול המתקדמות במחלות דלקתיות, מה שרבים מכירים בתור IBD. טוב, אז בואו ניגש ישר לעניין. השאלה הראשונה והכי בסיסית היא למה בכלל צריך את כל הטיפולים האלה? ובכן, במחלות כמו קרוהן וקוליטיס הסיפור הוא די פשוט אבל גם מורכב. מערכת החיסון שלנו שאמורה להגן עלינו, מתבלבלת ותוקפת בטעות את רירית המעי. התוצאה דלקת כרונית שלא נגמרת. וכאן בדיוק נכנסים לתמונה הטיפולים המודרניים. המטרה שלהם היא לא לדכא את כל מערכת החיסון בצורה גורפת, ממש לא. המטרה היא להיות סוג של צלפים, לכוון למסלולים הספציפיים האלה במערכת החיסון שפועלים בעוצמה מוגזמת, לנטרל אותם וכך להפסיק את הדלקת. המטרה הסופית היא כמובן לרפא את המעי ולהגיע למצב של הפוגה, מה שנקרא רמיסיה. אז זה מה שמחכה לנו היום. נתחיל עם הדור החדש של הטיפולים, נמשיך למפה של משפחות הטיפולים, נדבר על איך בוחרים את הטיפול הנכון ובסוף נסכם. יאללה, בואו נתחיל. יופי. אז החלק הראשון, בואו נבין כמה מושגי יסוד חשובים כשמדברים על הטיפולים המתקדמים האלה. אוקיי, המונח הראשון הוא טיפול ביולוגי. מה זה אומר בעצם? אז בניגוד לכדור הכימי שהוא מולקולה כימית קטנה שמיוצרת במפעל, תרופה ביולוגית היא משהו אחר לגמרי. מדובר בחלבונים מורכבים, נוגדנים שמיוצרים בתוך תאים חיים במעבדה. הרעיון הגדול פה הוא דיוק כירורגי. התרופות האלה מתוכננות לפגוע במטרה אחת ויחידה במערכת החיסון שגורמת לדלקת. אפשר לחשוב עליהם כמו על טיל מונחה למטרה. יופי. והמונח הבא ששומעים המון הוא ביוסימילר. אז מה זה? הדרך הכי פשוטה לחשוב על זה היא כמו הגרסה הגנרית של תרופה ביולוגית. אבל וזה אבל חשוב בגלל שהתרופות האלה כל כך מורכבות התהליך לאישור ביוסימילר הוא סופר קפדני. צריך להוכיח מעל לכל ספק שהתרופה החדשה זהה לחלוטין לתרופת המקור מבחינת המבנה, הפעילות, היעילות והכי חשוב הבטיחות. והנה השורה התחתונה וזה מה שבאמת משנה אחרי כל הבדיקות המחמירות מבחינת מי שמקבל את הטיפול אין שום הבדל היעילות הבטיחות התוצאה הקלינית הכל זהה לחלוטין בין תרופת המקור לביוסימילר היום משתמשים בהן באופן רחב מאוד אוקיי אז אחרי שהבנו את המונחים בואו נצלול עכשיו למפת הדרכים האמיתית נכיר את המשפחות המרכזיות של הטיפולים הביולוגיים והמולקולות הקטנות אז המשפחה הראשונה ואולי הכי ותיקה ומוכרת היא משפחת נוגדי ה-TNF. אפשר לקרוא להם החלוצים של הטיפולים הביולוגיים ב-IBD. המאפיין הכי בולט שלהם הוא שהם פועלים מהר ומאוד יעילים במיוחד במצבים מורכבים כמו מחלה עם פיסטולות או כשיש גם מעורבות של המפרקים.

3:00שמות מוכרים כאן רמיקייד, יומירה והביוסימילרים שלהם. המשפחה הבאה היא נוגדי האינטגרינים והסיפור שלהם ממש מרתק. במקום לפעול על מולקולת דלקת כללית, הם פועלים כמו שומר סף. הם מונעים מתאי הדלקת הספציפיים לצאת מכלי הדם ולהיכנס לרקמת המעי. כלומר, הפעולה שלהם היא מאוד ממוקדת למערכת העיכול. ומה זה אומר? זה אומר שיש להם פרופיל בטיחות מערכתי מצוין, כי הם כמעט ולא משפיעים על מה שקורה בשאר הגוף. התרופה המרכזית כאן היא אנטיביו. טוב, נמשיך למשפחה השלישית שמייצגת קפיצת דרך אדירה, נוגדי IL-12/23 ונוגדי IL-23.

3:43אלו מנגנונים חדשים יותר. היתרון הגדול שלהם הוא שהם מאוד יעילים, עם פרופיל בטיחות טוב והם גם מטפלים במצבים שלעיתים קרובות מגיעים יחד עם מחלות מעי כמו פסוריאזיס או דלקת מפרקים. ויש פה בונוס משמעותי, אופן המתן. בדרך כלל מדובר בזריקה פעם בחודשיים או אפילו שלושה. זה מאוד נוח. סטלרה וסקיריזי הן הדוגמאות הבולטות כאן. והמשפחה האחרונה היא שונה לגמרי. מדובר במולקולות קטנות. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו חוזרים לכדורים. לא זריקות, לא עירויים, פשוט כדור שלוקחים דרך הפה. זה שינוי משמעותי עבור רבים.

4:22התרופות האלה כמו מעכבי JAK או מעכבי S1P פועלות ממש מהר, אבל המנגנון שלהן קצת פחות ממוקד מהטיפולים הביולוגיים. לכן לפני שמתחילים טיפול כזה צריך לעשות שיעורי בית. חשוב לוודא שאין גורמי סיכון מסוימים בעיקר בתחום הלב וכלי הדם או זיהומים ולכן הבחירה במטופלים המתאימים היא מאוד קפדנית. אוקיי, אז סקרנו ארבע משפחות שונות, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה. השאלה המתבקשת היא איך בעצם בוחרים? אז זהו שאין פה תשובה אחת נכונה. זה כמו להרכיב פאזל. ההחלטה היא תמיד משותפת בין הצוות הרפואי למטופל או המטופלת ומתבססת על כמה גורמי מפתח. בואו נסתכל רגע על השיקולים האלה. למשל, חומרת המחלה. אם יש להתקף קשה, אולי נרצה טיפול שפועל מהר וחזק כמו נוגדי TNF או מעכבי JAK.

5:16מה עם מחלות רקע? אם יש גם פסוריאזיס אז טיפול כמו נוגדי IL-23 יכול להיות שתי ציפורים במכה אחת. מצד שני, אם יש רקע של טרשת נפוצה, נתרחק מנוגדי TNF. בטיחות היא כמובן שיקול מרכזי במיוחד אצל מבוגרים או אנשים עם נטייה לזיהומים שם אולי נשקול טיפולים עם פרופיל בטיחות גבוה במיוחד כמו ודוליזומאב וכמובן יש גם את כל מה שקורה מחוץ למעי כאבי מפרקים בעיות עור או עיניים וגם תכנון משפחה זה שיקול קריטי כל גורם כזה הוא חתיכה בפאזל ויש עוד חלק סופר חשוב בפאזל והוא ההעדפה האישית איך רוצים לקבל את הטיפול יש אנשים שיעדיפו לקחת כדור כל יום בבית וזהו אחרים יעדיפו להגיע למרפאה פעם בחודשיים לעירוי ולא לחשוב על זה ביום יום ויש כאלה שמעדיפים את האמצע זריקה עצמית בבית פעם בשבועיים או חודש אין פה נכון או לא נכון זה לגמרי עניין של אורח חיים והתאמה אישית טוב אז בואו נאסוף את כל החלקים ונראה איך מתקדמים מכאן לקראת החלטה אני חושב שהמסר הכי חשוב שצריך לצאת איתו מכל זה הוא שאין דבר כזה התרופה הכי טובה יש מגוון עצום של טיפולים יעילים והמטרה היא למצוא את הטיפול הכי נכון לאדם הספציפי. זה תהליך של התאמה אישית שנעשה בשותפות מלאה עם צוות המטפל. אז אם נסכם את הנקודות המרכזיות, יש לנו טיפולים שפועלים מהר וחזק. יש כאלה עם פרופיל בטיחות שנחשב גבוה יותר. יש טיפולים שהם בכדורים ויש כאלה בזריקות או עירוי. והבחירה היא תמיד תהיה שילוב של כל הגורמים. חומרת המחלה, מצב הבריאות הכללי, העדפות אישיות וכמובן שיקולי בטיחות. כל מה שדיברנו עליו כאן נועד בעצם להיות בסיס. בסיס לשיחה הכי חשובה, השיחה עם הרופא או הרופאה. וזה משאיר אותנו עם השאלה המרכזית ששווה לחשוב עליה לקראת הפגישה הבאה, עם כל המידע הזה.

7:07אילו שאלות חשוב לי לשאול כדי שנוכל לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורי.